רבנו המהר"ל מפראג

נכתב על ידי: בלוג המהר"ל פרק ח' ● הרבה דברים נקראים אחד וכן השמש ● החלק הוא בעל תכלית ● האדם מקבל אריכות ימים מנצחיות ה' ● האדם תחת עול המצוות מצד השכל ● אין העדר מצד השכל ● המצוות שייכות לגוף ● על ידי יצי"מ הקב"ה מלך על האדם ● זכירה מביאה לידי עשיה ● היצר הרע הוא עבודה זרה ● תכלת דומה לכסא הכבוד ● היציאה מתחת רשות ה' היא מצד הגוף ● כפי שכבר ציינו בפרק הקודם, עניינה של קריאת שמע היא לייחד את ה'- לבטא את האחדות השלימה והכוללת- כל שאיננה תלויה בנו אלא היא מצד עצמו של הקב"ה- "ה' אחד". אמרו חז"ל [1] : "כל המאריך באחד- מאריכין לו ימיו ושנותיו", ומסביר המהר"ל שסיבת האריכות היא מפני שאנו רוצים לבטא את היות האחדות הזאת אחדות גמורה ונצחית, שהיא מעל לאחדויות הנמוכות והמוגבלות יותר שנמצאות תחת הזמן והתכלית [2] . ולא יחטוף [3] בחי"ת כדי שלא יהיה חילוק באחדות ה', ויאריך בדל"ת כדי להראות שהקב"ה הוא אחד לגמרי [4] . ו"כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו", כי כאשר מתחבר אל הא

נכתב על ידי: בלוג המהר"ל פרק ז' ● הלילה הוא העדר ● אחדות ה' מתגלה בבוקר ובלילה ● המספר שבע - מלשון שביעה ושלימות ● הלילה והיום משלימים זא"ז ● אין ראוי לשבח את ה' על חצי דבר ● האור הוא המעלה של העולם ● בלילה צריך שמירה ● ברכת השכיבנו ● ענני הכבוד זה דבר יותר עליון מיציאת מצרים ● אורך הברכה הוא לפי הענין ● מנהג אבותינו תורה היא ● הקב"ה מנהיג את עולמו בחסד ובטוב ואינו משקר באמונתו ● המציאות הוא טוב ● אהבה רבה ואהבת עולם ● היום יש בו פנים מאירות של אהבה יתירה ● הלילה והבוקר כנגד הגלות והגאולה ● ה' הוא אחד בעצמו ● שם המיוחד שייך לישראל ● אחדות ה' תיגלה לעתיד לבוא ● ישראל הם אומה אחת ● יעקב הוא אחד לגמרי והשבטים אחד לגמרי ● היחיד מקבל מלכות ה' ע"י הכלל ● בשכמל"ו- בביהמ"ק וביוה"כ ● הנשמה היא בנסתר ● מצד הנשמה האדם דומה למלאך ● ישראל מעידים על אחדות ה' ● עניינה של קריאת שמע היא לייחד את ה', ולכן אומרים אותה בשחרית ובערבית: בלילה- שכל המציאות אינה קיימת ורק הקב"ה קיים (כל הבריאה נאספת אל הקב"ה

נכתב על ידי: בלוג המהר"ל פרק ו' ● האדם צריך להשפיל דעתו ומחשבתו לפני ה' ● כאשר לאדם יש גובה מקום יש לו ג"כ גובה דעת ● העני הוא השפל והוא המקבל ● הרגליים הם התחלת הכל והם סוף האדם ● הידיים הם כלי המעשה ● חילוק הרגליים הוא יציאה מרשות העילה ● ענין המלאכים- שאינם מסולקים מהקב"ה ● הערוה היא הסתלקות מרשות העילה ● הרגליים מורים על פחיתות ● הסרת המנעל במקום קדושה ● עבודת הכהנים היא ע"י הגוף ● הכרובים פניהם זה כנגד זה ● הזכר משפיע והנקבה מקבלת ● האדם מקבל ע"י שאין לו צורה ● לא יכוין אל המילים בתפילה ● הלב הוא החיים בפועל והתקוה אינה בפועל ● בית הכנסת מיוחד לרבים ולכן שם מקום הרינה ● "הללויה" מורה על אמיתת עצמו יתברך ● שם י-ה הוא שם אחד ● יש התעלות מצד האמצע ומצד הסוף ● לעוה"ז יש דביקות בעוה"ב ● אלפא ביתא זה התורה ● יש שלוש מדרגות עד העוה"ב ● הברכה יותר מן התהילה ● האור בא מלמעלה ● ניסי יציאת מצרים היו מעל הטבע ● בפרקים הקודמים עסקנו בעיקר במהות התפילה באופן כללי. כעת המהר"ל מתחיל לעסוק בענייני התפילה עצמה