רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2020

ספר נתיבות עולם - סיכום נתיב הענוה פרק ה'

נכתב על ידי: בלוג המהר"ל פרק ה' ● העשיר אוהב את העושר יותר מאחרים ● העושר מביא לגסות רוח ● עני מלשון הכנעה ● הגאוה היא תמידית ● שלושה סוגי הפסד שגורם לחברו ● גס הרוח הולך להיעדר וכן עושרו יורד לטמיון ● המופלג ברע מכל אלה הוא פרנס המתגאה על הציבור ● בדור הזה היה ראוי לכפול על ענייני השררה והגאוה אפילו אלף פעמים ● השררה שה' נותן לאדם היא לו לעבדות ● כל כוכב מושל על דבר אחר ● תכלית מלכותו של המלך היא לצורך העם ● כל מה שתכליתו היא למען דבר- הוא משועבד אליו ● רק המצורע נקרא חופשי בעבור שלא מחובר אל הכלל ● הלב מלך על כל האיברים במה שנותן להם החיות ● כל האיברים משועבדים זל"ז ● כל אחד ואחד מהעם משועבד לסייע את חברו, והמלך משועבד אל הכל ● אומרת הגמ' [1] : "אמר רב: בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון: על כובשי שכר שכיר, ועל עושקי שכר שכיר, ועל שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על חבריהן, ועל גסות הרוח, וגסות הרוח כנגד כולן". הברייתא מבארת מה נמשך לאדם ממידת הגאוה [2] , ויש כאן ארבעה דברים: על כובשי שכר שכיר ועושקי שכר שכיר - כיון ש

ספר נתיבות עולם - סיכום נתיב הענוה פרק ד'

נכתב על ידי: בלוג המהר"ל פרק ד' ● בעל גאוה אינו משותף אל אחרים ● גאוותן הוא כעובד ע"ז ● הקב"ה הוא עלת הכל והכל תחת רשות העלה ● הגאוותן לא מחשיב את עצמו עלול ● בעל גסות רוח כופר בעיקר ומסלק הא-לוקות לגמרי ● ע"י הזיווג העולם מתחבר ונעשה אחד ● טעם איסור העריות ● כל ערוה היא קורבה לעצמו מצד מה ● טעם איסור הבמות ● הנטיה אל המדה החומרית ביותר נקראת תועבה ● עריות זה מעשה חומרי מתועב ● ויקנאו למשה- מלמד שחשדוהו בא"א ● בפרק זה אנחנו ממשיכים בדברי חז"ל על מדת הגאוה. כמו שראינו בפרק הקודם- בעל הגאוה הוא יוצא מהסדר. וזהו שאמרו "מאן דיהיר- אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל" [1] , שכיון שאינו משותף לאחר ומבדיל את עצמו הרי הוא נבדל גם מאנשי ביתו. "א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי: כל אדם שיש בו גסות הרוח - כאילו עובד עבודת כוכבים , כתי' הכא: תועבת ה' כל גבה לב, וכתיב התם: ולא תביא תועבה אל ביתך. ורבי יוחנן דידיה אמר: כאילו כפר בעיקר , שנאמר: ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך וגו'. ר' חמא בר חנינא אמר: כאילו בא על כל

ספר נתיבות עולם - סיכום נתיב הענוה פרק ג'

נכתב על ידי: בלוג המהר"ל פרק ג' ● הגאוה היא תוספת דבר שאינו ראוי ● האדם נקרא גם עץ ● ענין האשירה ● בעל גאוה הוא כמו עובד ע"ז ● מהעפר דוקא יקומו המתים ● הארץ מיוחדת להצמיח ממנה את הכל ● הארץ משותפת לכל העולם ● הגלגלים לא נבראו מגשם חמישי ● כל הנמצאים משותפים ביחד ● מדת העפר היא השפלות והפשיטות ● כל דבר חוזר אל היסוד שלו ● ע"י גסות הרוח האדם יוצא מסדר העולם ● ה' בוכה על שינוי הסדר ● מדת גס הרוח היא היפך מדתו של הקב"ה ● ההפכים אינם נמצאים יחד ● אין דבר רע כמו לשון הרע והוא היפך החסידות ● הגבהות מתייחסת דוקא אל הים ● גס הרוח הוא מוכן וממהר לקבל התפעלות ● התחתון הוא מסוגל אל הקיום יותר מהעליון ● לדבר שהוא תוספת אין קיום ● מצד הנשמה שבו האדם יכול לקנות מעלה יותר עליונה מהמלאכים ● מצד עצמו- לא שייך שיתגאה ● הדם הוא החיים של האדם ● שם אדם נובע מהאדמה ● הבושה היא כיבוי וביטול אור הפנים ● הפנים הוא עיקר המציאות ● עפר זה היסוד הרביעי ● החלק העליון שבאדם זה הצלם אלוקים ● הנפש היא קיום האדם כמו שהמלח הוא קיום הבשר ● דברי חכמים אינם מליצה אלא דברי חכמה עמוקים ●