ספר נתיבות עולם - פתיחה ללימוד המהר"ל

נכתב על ידי: בלוג המהר"ל

פתיחה ללימוד המהר"ל

ספר נתיבות עולם למהר"ל מפראג מורכב מל"ב נתיבים (נושאים) כנגד 32 מידות בנפש האדם אותן מונה המהר"ל, ובנוסף עוד נתיב שנכתב בפני עצמו – נתיב התורה[1]. כל נתיב מתחיל בפסוק מספר משלי[2], שמתוכו מסביר המהר"ל את עניינה של המדה.

סגנונו של המהר"ל הוא ייחודי; המהר"ל מרבה להאריך, אם כי פעמים רבות מאוד ניתקל במילים כגון "והדברים עמוקים ואין להאריך" וכדו'. על פניו יראה לנו הדבר כחזרה מיותרת, אך לא- המהר"ל בדרך כלל מנסה להביא לנו כיוון נוסף ואם נתאמץ אנחנו נבין אותו יותר. ודבר נוסף- ככל שנלמד יותר מהר"ל נוכל להשוות פיסקאות ונכיר יותר טוב את המושגים כך שנבין יותר טוב את דבריו.

מניין אני אומר זאת? האין זו סתם אריכות דברים של המהר"ל? הבה נראה את דבריו של המהר"ל עצמו!

בבאר הגולה[3] אומר המהר"ל:

"והנני משתטח ארצה, בפישוט ידים ורגלים לפני הקורא, ומבקש לחנן אותי בשתים; האחד, שאם יקרא דברים אלו, ולא יכנסו בלבו, שיחזור ויקרא ויעיין עוד, כי הדברים האלו לא יכנסו בלב הקורא רק בעיון רב מאוד, כי כך הם כל דברי אמת ויושר, נראים רחוקים בתחלת העיון, ולבסוף יתגלה ויאירו כשמש בצהרים[4]. הבקשה השנית, שאם אחר כל זה אין הדברים נכנסים לו בלבו, שיהיה הדברים האלו כאילו לא נאמרו כלל. ולא יאמר, אף שנאמר פירוש בדברים האלו, אין הפירוש נכנס בלב המעיין, שוב אין פירוש עוד, ויתלה חס ושלום חסרון בדברי חכמים. ואם כן היה תקנתנו קלקלה, לגרום שיחשוב רע על דברי חכמים"

ממשיך המהר"ל ואומר:

"ואפשר כי זהו הטעם שלא רצו הראשונים לגלות דברי חכמים, מפני היראה שאם לא היה נכנס הפירוש בלב המעיין, ישים חס ושלום חסרון בדברי חכמים, שיאמר כי אין פירוש עוד, ופירוש זה אינו מתקבל. לכך הניחו הדבר סתום, שיאמר המעיין הנה דברי חכמים כספר החתום, ואין לעמוד עליהם כמו כל הדברים החתומים. ולכך אני שואל ומתחנן שינתן לי דבר הזה, שאם אחר העיון לא יקבל הדברים, יעביר את דברי, ויהיו אצלו כאילו לא נאמרו כלל, ויהיו דברי חכמים אצלו כספר החתום כמו שהיה אצלו קודם שנאמרו דברים אלו"

הדברים של המהר"ל עמוקים הם, ואל לנו לחשוב כי לאחר הלימוד כבר הבנו את כל הענין הרמוז בדבריו. יש לחזור עוד ועוד, ובכל חזרה ההבנה תוסיף ותהיה עמוקה יותר.

---

[1] וכלשונו של המהר"ל בסוף ההקדמה: "וחלקנו אותו על ל"ב נתיבות והם כולם מן דברי מוסר, ועוד נתיב אחד בהנהגת לימוד תורה כי אם אין תורה אין דרך ארץ". כלומר התורה היא תנאי למידות ולכן הנתיב הראשון בספרנו הוא נתיב התורה

[2] למעט נתיב שם טוב המתחיל מפסוק בספר קהלת

[3] בתחילת באר הרביעי

[4] יש להדגיש, כי דבריו של המהר"ל הם מדוייקים; המהר"ל אומר זאת פעמים רבות, ונביא רק דוגמה אחת מובהקת: בנתיב התוכחה פרק ג', המהר"ל מדבר על מציאות שהיתה בזמנו שהדרשנים היו דורשים את התורה בצורה מעוותת. אומר המהר"ל: "ועכ"פ צריך שלא יהיה בדבריו דבר שהוא נוטה מן האמת, אשר ידוע לרבים השומעים הדברים שהם דברים אשר אין להם יסוד ושורש, כמו שעושים עתה במדינות אלו הדורשים לרבים... לא כמו שעושים עתה, שדורשים ברבים דברים שהם יודעים כי פיהם לא כן ידבר, וטוב היה להם שידרשו ברבים דברים שאינם דברי תורה כלל ממה שידרשו דברים כאלו". ובהמשך דבריו כותב המהר"ל: "ובאולי תאמר כי אם כך אין לנו לומר שום דבר חדש, כי אם כמו שנאמרו הדברים?! כי בודאי יכול לחדש דבר שדעתו מסכמת בודאי שכך פירוש הכתוב ופירוש המאמר". הרי לנו שדבריו של המהר"ל הם מדוייקים והוא לא כתב דבר שאין דעתו מסכמת בודאי שכך הפירוש.  לעיתים קרובות כותב המהר"ל דברים בסגנון "ואי אפשר לפרש יותר", דהיינו שיש בדברי המהר"ל כוונות עמוקות נוספות שלא תמיד אנחנו בדרגה המתאימה להבינם