ספר נתיבות עולם - סיכום הקדמת המהר"ל

נכתב על ידי: בלוג המהר"ל

הקדמת המחבר

● המקום הוא זה שמקיים את האדם ● החומר נקרא אשה ● חוה הביאה מיתה לעולם ● רגליים הם כינוי אל הפחיתות ● אין אתה יודע מתן שכרן של מצוות ● מטרת כתיבת הספר- לפרש דברי חכמים בלבד ●

המהר"ל מביא את הפסוק מספר משלי[1]: "באורח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות".

א'. המהר"ל מדבר על שתי בחינות שקיימות בעבודת ה'- "צדקה" ו"דרך" (ובלשון המהר"ל- היושר). יש את הנתיבה הצרה, המאוד מוגדרת, שבה כולם צריכים ללכת (היושר); זה אומר לא לעשות עבירות ולקיים את המצוות ואז האדם "אל מות"- הוא לא מנותק ממקור החיים הקב"ה. לעומת זאת, יש את האורח הרחב – ה"צדקה", הדברים שאם אדם לא יעשה אותם הוא לא ינזק (להבדיל מהמצוות), אולם אם יקיימם אזי "באורח צדקה חיים"- הוא יהיה יותר קשור למקור העליון וכתוצאה מכך יקבל יותר חיים.

מסביר המהר"ל כי אם אדם נוטה מעט מהאורח זה לא נחשב שהוא יצא מהאורח, אבל המשפט- הדין, כל הסרה מקלקלת אותו. הדין זה הדבר שמחוייב בעולם[2] - קיום המצוות והימנעות מעבירות הוא דבר שמחוייב בעולם ולכן זה נקרא נתיבה.

ב'. בני אדם מוכנים אל הצדקה יותר מהמשפט[3]. ומוסיף המהר"ל, שהמשפט מנוגד אל בני האדם מצד החומריות הרעה שיש באדם ומצד אותה חומריות היא המיתה כיון שהמות הוא כתוצאה מכך שהעולם הוא חומרי, ולכן חוה היא זו שהביאה את המות לעולם כיון שהאשה היא חומרית. והמהר"ל נותן עצה איך להימלט מהתאוה החומרית בשעה שהיא מתעוררת: לזכור ששום דבר מהעולם הזה לא משתווה לשום מצוה ו"דבר מועט מן עולם הבא שקול יותר מן כל העולם הזה".

ומוסיף המהר"ל שמכיון שאין אדם יודע משקלה של כל מצוה ומצוה- לכן שלא יתפתה לומר שגם אם הוא ייכשל כעת- אין זה הפסד גדול שהרי אין הוא יודע במה הוא פוגם/ מפסיד.

ג'. הראשונים עסקו רבות במוסר וחיברו את מסכת אבות, וכן יש הרבה דברי מוסר המפוזרים בתלמוד, והמהר"ל בא לחבר את דברי המוסר הללו ביחד[4]. ומדגיש המהר"ל שאין הוא בא להוסיף על דברי חכמים אלא רק לפרשם.

---

[1] י"ב, כ"ח

[2] ראה בנתיב הדין פ"א להעמקת ההבנה

[3] לשונו בנתיב האמת פרק א': "כי העולם הזה אינו עולם של אמת כלל ובטל האמת בעולם הזה". ובפרק ג': "והנה על ידי התורה שהוא השכל האמיתי יותר מכל חכמה- יש לאדם האמת, אף כי כל אדם כוזב, מכל מקום יש בעולם צד בחינה של אמת שהוא גדול מאוד שהיא התורה, שאף במלאכים אינו נמצא"

[4] אגב, את הספר "נתיבות עולם" כתב המהר"ל כהמשך לפירושו על מסכת אבות "דרך חיים"