ספר נתיבות עולם - סיכום נתיב התורה פרק ו'

נכתב על ידי: בלוג המהר"ל

פרק ו'

● השכל הנבדל והשכל הגשמי ● אין התורה נקנית אלא בחבורה ● התורה ניתנה בימין ● הימין מתרומם למעלה ● הדיבור במילי דעלמא הוא קשה ובדברי תורה הוא בנחת ● שני ת"ח הנוחים זה לזה בהלכה ● שני ת"ח המקשיבים זל"ז יש להם חיבור גמור ● התורה מחברת את עם ישראל עם ה' ● חיבור שני ת"ח הוא מצד ימין ומצד שמאל ● הגלות היא הפסד מצד ימין ● המות הוא הפסד מצד שמאל ● התורה שייכת ליסוד האש ● היראה הכנה לקבל התורה

יש פער בין השכל לאנושי לשכל העליון הוא התורה- השכל העליון הוא נבדל לחלוטין מהחומר[1] ואילו השכל האנושי הוא אמנם נבדל אבל עדיין הוא נמצא בתוך החומר . ובשביל לגשר על הפער הזה צריך להפוך את השכל האנושי לשכל אלוקי וזאת ע"י לימוד תורה בחבורה. וזה יוצר שתי תועליות:

א'. כאשר ה"שכל" (ההבנה) מועברת לאדם אחר אז ההיא מתקבלת אצלו כשכל נבדל כיון שזה לא מגיע ממנו[2].

ב'. כאשר רבים דנים בשכל הזה, אז הוא כבר לא שכל פרטי אלא שכל כללי[3].

מוסיף המהר"ל, אם האדם נשאר במעלתו שלו ולא מבקש לקנות מעלה עליונה שאינה שייכת לו[4] אז הוא מטפש, ועוד מוסיף טפשות על טפשות עד שחוטא[5]; אבל השכל העליון הוא שייך לציבור ולא לאדם פרטי[6]. "וזה נקרא שכל לא דמיון"[7].

שני ת"ח המחדדין זל"ז בהלכה הקב"ה מצליח להם. כפי שהסברנו שעל ידי הלימוד ביחד הם קונים שכל עליון ואומר המהר"ל שכמו שהם מצליחים בקנין השכל כך הקב"ה מצליח להם במעשיהם. אבל זה רק בתנאי שלומדים לשמה, אבל אם לומדים לכבוד עצמם ובייחוד כשמתגאים אז לא קונים בכלל שכל נבדל ואמרו חז"ל "סימן לגסות הרוח עניות". וזוכים לתורה שניתנה בימין, ולרב נחמן בר יצחק זוכים לאריכות חיים.

שני ת"ח הנוחים זה את זה בהלכה הקב"ה מקשיב להם. דהיינו שלא כמו המדרגה הקודמת הבסיסית שהם לומדים ביחד אבל מתוך מחלוקת תקיפה, כאן כל אחד אומר את דעתו אבל נותנים לשני להביע גם הוא את דעתו.

שני ת"ח המקשיבים זה את זה בהלכה הקב"ה שומע לקולם. הכונה שהם נותנים כל אחד את דברי חברו על לבם[8] ובזה זה יותר מהמדרגה הקודמת. ועל ידי זה הם מתחברים חיבור גמור ומתוך כך השכינה שורה, ואם אין עושים כן גורמים לשכינה שתסתלק מישראל; וכן התורה מחברת אותם להיות אחד עם השכינה, וכשאין עושים כן עושים פירוד בתורה עצמה[9].

שני ת"ח המדגילין זל"ז בהלכה הקב"ה אוהבן. כאשר הם חסרים בתורה וכל אחד מתקן את חברו והם לומדים יחד מתוך אהבתם את התורה וכל אחד מקבל בושה מחברו[10], ולכן ה' יתברך אוהבם.

שני תלמידי חכמים שאין נוחים זל"ז בהלכה – אז האחד מקבל מיתה והאחד גולה. מסביר המהר"ל שחיבורם של שני ת"ח זה מצד ימין ומצד שמאל, והתורה מחברת את כל הצדדים[11] וכאשר אין את החיבור הזה אז יש ביטול לשני הצדדים הללו (שאמורים היו להתגלות ע"י התורה) ואז מצד ימין יש גלות ומצד שמאל יש מיתה.

עוד מצד ההכנה לקבל את התורה, "אמר רב גידל אמר רב כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר תכוינה...". התלמיד חכם צריך יראה לפני שהוא ניגש לעסוק בתורה. התורה נמשלה לאש, דהיינו שהיא פועלת בכח גדול והאדם צריך הכנה בכדי לגשת אל האש הזאת. אבל לאחר שהאדם כבר קרב אל התורה, אז הוא מקבל שמחה. וכן יש בחינה (איבעית אימא בגמ') שקודם שהאדם עומד לקבל את התורה אז ראוי שתהיה שמחה כדי שיהיה לבו רחב בתורה, אבל כאשר הוא מתחיל לעסוק בתורה- כפי שאמרנו ראוי שתהיה יראה מפני כבוד השכינה.

---

[1] כפי שראינו בפ"א שהתורה היא נבדלת  בתכלית אף מן היובלות, שאין לה שום שייכות לחומר עיי"ש

[2] אולי הכוונה בזה שברגע שאחרים שוקלים את הענין אז זה נהפך לדבר יותר אובייקטיבי ויותר מבוסס; אם אדם אחר מקבל את מה שאומר חברו אע"פ שהוא לא חשב על זה סימן שזה דבר אמיתי ונכון

[3] ואז הוא גם כן יותר אמיתי כיון שהוא מקובל על הרבים. וגם מצד שככל שדבר יותר כללי בעוה"ז אז הוא פחות גשמי ויותר אלוקי

[4] וכפי שראינו בפרק ב' בת"ח שמתגאה, שאין התורה שייכת לו אלא היא ניתנת לו במתנה ע"י הקב"ה

[5] "אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות" (סוטה ג'.)

[6] ואכן, התורה ניתנה לעם ישראל בכללות ורק עם ישראל יכולים לקיים את כל התורה אבל אדם פרטי לא יכול

[7] כלומר, דמיון זה דבר סובייקטיבי ולא מוכרח, לעומת שכל שזה דבר אובייקטיבי, אמיתי ומחוייב

[8] כלומר שהם מנסים להבין את דברי חברם, מתוך שמכבדים את תורת חברם ורואים בזה עוד צד של הופעת התורה

[9] ומשמע, שכאשר נותנים על לבם כל אחד את דברי חברו אז התורה מתגלה בשלימותה מכל הצדדים, ועיין בהמשך בדברי המהר"ל שחיבורם הוא מצד הימין ומצד השמאל ע"י התורה שהיא באמצע

[10] נראה מכאן שהמעלה הכי עליונה בלימוד התורה זה שהאדם מחפש את האמת ולא עושה חשבון אישי; וזה ענין ההדרגה שיש כאן, וככל שהאדם יותר מחפש את האמת גם אם היא אצל חברו ועוד יותר כשהוא מודה שהיא לא נמצאת אצלו זה מראה על אהבתו את האמת

[11] ת"ח מרבים שלום בעולם