ספר נתיבות עולם - סיכום נתיב התורה פרק ה'

נכתב על ידי: בלוג המהר"ל

פרק ה'

● כדי שהתורה תשתמר צריך לקבץ מעט מעט ● כל דבר שהאדם מקבל צריך לזה הכנה ● התורה והנשמה נבראים בארבעים יום ● האדם נמשל לדג ● בגלל עליונותה של התורה על האדם היא צריכה שמירה ביותר ● שיטת הפלפול ● הס ואח"כ כתת ● העיקר הוא המעשה ● העילה גדול מהעלול ● היראה היא קירוב האדם אל השי"ת ●

"...רב דימי אמר משל לצד ציפורים אם ראשון ראשון משבר כנפיו מתקיים בידו ואם לאו אין מתקיים בידו..."[1]. התורה נמשלת לציפור מפני שכפי שראינו בפרק הקודם היא פורחת מן האדם בקלות, מצד שהיא שכלית – נבדלת מן האדם; ולכן, אם רוצה האדם לקבץ הרבה תורה עליו לנקוט בתחבולות ובערמה ו"לשבר את כנפי הציפור", לקנות את התורה מעט מעט עד שתהיה בידו כל התורה. מסביר המהר"ל שזה מצד שכל דבר שמקבל האדם צריך הכנה, "נושא" כדי שישאר בידי האדם.

ואומרת הגמ' שם שחכמים ידעו זאת שצריך ללמוד מעט מעט, אבל לגודל השתוקקותם לתורה הם למדו הרבה תורה בידיעה תחילה שהם ישכחו.

התורה ניתנה בארבעים יום והנשמה ניתנת בולד לאחר ארבעים יום, מכיון שגם התורה וגם הנשמה הם נבדלים מהגשמיות ולכן האדם צריך אל התורה; ומטעם זה נמשל האדם לדג שצריך אל המים- כך הנשמה לא יכולה  בלי התורה.

וכפי שאמרנו לעיל, אין התורה ברשות האדם ולגודל חשיבותה צריכה התורה שמירה ביותר – לחזור עליה ושהתורה תהיה עמו.

כעת מדבר המהר"ל על דורו שלומדים ההלכה על מנת שתשתכח, דהיינו שכל לימודם אינו כדי לזכור ולקיים את התורה אלא כדי להתפלפל בלבד "והכל בשביל שיאמר שהוא מחדד עצמו בפלפול"[2].

המהר"ל מביא את הגמ'[3] על הפס' "הסכת ושמע ישראל"- "הס ואחר כך כתת"; דהיינו קודם כל האדם צריך ללמוד מה התורה אומרת, ורק לאחר מכן להקשות מה שיש לו להקשות. המטרה לא נמצאת בקושיה, המטרה היא לדעת ולהבין מה התורה אומרת; המטרה היא לא מה האדם אומר אלא מה התורה אומרת.

חכמים אמרו "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". הכוונה היא שהמטרה בסופו של דבר היא לעשות והתלמוד גדול מכיון שהעילה (תלמוד) תמיד תהיה יותר גדולה מהעלול (מעשה), אבל בלי העלול כמובן שאין שום משמעות לעילה.

ומסביר המהר"ל שזה בא מתוך שהדור רחוק מן התורה, וזה לא כמו שאמרנו בחז"ל ששוכחים את התורה מתוך שמשתוקקים לתורה אלא להיפך, ולכן לומדים את התורה ללא יראה שמשמעותה קירוב בין האדם אל ה'[4]. ואותם האנשים נמנים עם המגלים פנים בתורה שלא כהלכה.

---

[1] עירובין נ"ד:

[2] אגב, המהר"ל אומר כאן דבר מעניין: "וכבר בארנו פחיתת הדור למעלה בפרק שני", בפרק שני המהר"ל דיבר על מידת הענוה כהכנה לתורה- שללא מידת הענוה לא ניתן בכלל לקנות את התורה. כאן מגלה לנו המהר"ל ביטוי גאוה נוסף על מה שראינו בפשט בפרק ב' – לא רק כשאדם משנה את התורה, אלא גם כשאדם לומד לא כדי לקנות את התורה אלא רק כדי להתפלפל. וראה בהמשך דברי המהר"ל שעיקר התורה זה יראת ה', כלומר הענוה של האדם כלפי ה'. וראה בנתיב הענוה פ"א

[3] ברכות ס"ג:

[4] ראה הערה 51. ככל שהאדם יותר קרוב אל ה' הוא יותר מבין כמה הוא קטן, וזה הענין של הענוה שנמצאת ביותר אצל הגדולים שבעם ישראל  מאשר בקטנים