ספר נתיבות עולם - סיכום נתיב הצדקה פרק א'

נכתב על ידי: בלוג המהר"ל

פרק א'

● מי שהוא רודף צדקה מראה שהוא בעל נפש טובה ● הצדקה מביאה חיים כמו שכתוב בכל מקום ● מי שמשפיע לאחרים הקב"ה עוזר לו להשפיע ● ה' משפיע למי שראוי לקבל את ההשפעה ● צדקה מלשון צדק ● כאשר המקבל אינו הגון זה לא נקרא צדקה אלא השחתה ● הגדרת השפעה היא השלמת העולם ● ג' מעלות עליונות ●

"רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד"[1]. יש לאדם לרדוף אחרי הצדקה והחסד מפני שהעני מתבייש לקבל צדקה[2]. ועוד, שאין הצדקה משתלמת אלא לפי גמילות חסד שבה- ולכן כאשר רודף אחרי הצדקה הוא מראה בכך שהוא רודף אחרי הטוב ולכן דוקא הוא ימצא חיים צדקה וכבוד, ולא מי שנותן צדקה משום שמרחם על העני מתוך שאינו מסוגל לראותו בצרתו[3].

ואמר בפסוק שימצא חיים, מפני שהוא השפיע לעני חיים ולפיכך ראוי לו החיים ולא ישלטו בו המתנגדים אליו כלל. וימצא צדקה- כי כמו שהוא מרחם על העני כך הקב"ה ירחם עליו, וכמו שאמרו חז"ל "כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים". וימצא כבוד- כמו שנאמר "פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד".

אומרת הגמרא[4]: "כל הרודף אחר צדקה - הקדוש ברוך הוא ממציא לו מעות ועושה בהן צדקה. רב נחמן בר יצחק אמר: הקדוש ברוך הוא ממציא לו בני אדם המהוגנים לעשות להן צדקה, כדי לקבל עליהם שכרו... רבי יהושע בן לוי אמר: כל הרגיל לעשות צדקה - זוכה הויין לו בנים בעלי חכמה, בעלי עושר, בעלי אגדה".

מי שרודף אחרי הצדקה הקב"ה ממציא לו מעות לעשות בהן צדקה, מפני שמי שמשפיע לאחרים הקב"ה מסייע לו להשפיע, וזה כמו מעין שכאשר הוא משפיע את המים שלו לחוץ הוא מתמלא מחדש מהמקור[5].

ורנב"י אמר שהקב"ה ממציא לו בני אדם המהוגנים, וזה מפני שאין הקב"ה משפיע אלא למי שראוי לקבל. וזה עניינה של הצדקה שנקראת כך מלשון צדק, ואם המקבל אינו הגון אין זה נקרא צדקה אלא השחתה[6].

וריב"ל אמר שזוכה שיהיו לו בנים בעלי חכמה, בעלי עושר ובעלי אגדה. כי כמו שהוא השפיע לעני כדי שיחיה- כך הקב"ה משפיע לו בנים שיוכלו להשפיע לאחרים ובזה הם טובים ומשפיעים לכל הבריות[7]: כי בעלי עושר יכולים להשפיע לעניים, ובעלי חכמה לחכמים ובעלי אגדה יכולים להשפיע לבעלי בתים שאינם כ"כ חכמים.

וכל זה בגלל שהוא רודף צדקה ורוצה להשלים את חסרון העני, לכן הקב"ה משפיע לו בנים שישלימו את כל העולם[8]. ועוד, שכאשר הוא רודף צדקה הקב"ה משפיע לו בנים שהם במדרגה עליונה בג' מעלות עליונות.

---

[1] משלי כ"א, כ"א

[2] (ולכן עושה מאמץ שלא יתנו לו צדקה- על כן יש להתאמץ ולרדוף אחריו כדי לקיים את המצוה)

[3] שכיון שהאדם אינו מחוייב לרדוף הוא מראה בזה שהוא רודף שהוא בעל נפש טובה ולא מקיים את המצוה רק מתוך רחמנות, שכפי שראינו בנתיב גמ"ח זה מעין הכרח ואין זה גמילות חסד, אלא הוא מקיים את המצוה מפני שהוא טוב בעצמו וזה נקרא חסד

[4] ב"ב ט':

[5] ראה פ"ג בנתיב גמ"ח

[6] וכמו בענין מתן תורה, שהגמ' אומרת (מנחות נ"ג:) "יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים: יבא טוב- זה משה" וכו', ראה תפארת ישראל פי"ב בחשיבות הענין הזה שהמקבל יהיה טוב בעצמו

[7] כי המשפיע לאחרים הוא טוב ואינו חומרי

[8] כי השפעה טובה היא השפעה שמשלימה את העולם